תעלומת מסתוריי השמוטי JAFFA *עו"ד יעקב פרנקו

תעלומת מסתוריי השמוטי JAFFA  *עו"ד יעקב פרנקו

אם אינך פרדסן ו/או בן פרדסן ו/או אם גילך צעיר משישים, סביר להניח שהביטוי: "שמוטי JAFFA" אינו אומר לך דבר. ולא, זה לא בית קפה חדש, בשוק הפשפשים. נסיון יפה. השמוטי JAFFA, הינו זן, שגדל רק ביפו, יוצא לאירופה ולאסיה, באמצע המאה ה-19 ונחת על שולחנם של מלכים ורוזנים. מחירו נשקל בזהב. ה-JAFFA הוגדר כתפוז "הטוב ביותר בעולם"! הרי לך כבר, סיבה לגאווה. השמוטי הביא אליפות עולם! שמם, של יפו וארץ ישראל, הועלה על נס וארץ הקודש, זכתה לכבוד וייקר והערכה בעמים.

בוא נתקדם. כשהעליות הראשונות הגיעו לארץ, שער הכניסה היחיד, לארץ הקודש, היה, נמל יפו. כשהציונים יצאו מהנמל, המראה הראשון והדרמטי, שנגלה להם, היה יער משובץ, מיליוני כדוריי זהב-השמוטי. לחילופין נתקלו, בריח גן עדן של פריחתו, בתחילת האביב. תפוחיי הזהב, שמחירם זהב והעובדה, שלא היתה כל דרך להתפרנס ובפרט מהאדמה, בסביבה מדברית ונטולת מיים, דחקו, מהר מאד, למסקנה, את המושבות הראשונות, כמו גם הנדבנים, שמימנו את ראשית ההתיישבות החקלאית, שהדרך הכי נאה, "לעשות כמה גרושים", הינה, נטיעת פרדסיי שמוטי JAFFA. עניין זה הוביל לכך, שהמושבות מפ"ת ועד לרחובות, החלו לטעת פרדסיי שמוטי ונרכשו מאותה עת, מאות אלפיי דונמים, לנטיעת פרדסיי השמוטי. התוצאה: גאולת קרקעות, בהיקף עצום. בפרדסים שנטעו, תחת כל עץ רענן, מצאו את פרנסתם, ויומם, עד להקמת המדינה,עשרות אלפיי עולים חדשים, רעבים ללחם.

זאת ועוד, יצוא השמוטי JAFFA , הפך להיות ענף היצוא מס' 1 של מדינת ישראל והכניס מטבע זר, שהיה נחוץ כאויר לנשימה, להקמת המדינה ולהגנתה.

תפוזיי שמוטי JAFFA, גרמו גם, למיתוג, הישראלי, הציוני החדש ששב לארצו: בריא, חזק, יפה בלורית,חקלאי, ויטמין C, שמש. התפוז החליף את הצבר. התפוז הפך חלק, מהאתוס הציוני- היהודי ששב לעבד את אדמת אבותיו.

גדולה מזו, השם הטוב, המוניטין וההקשר, שבין התפוז הטוב בעולם, לארץ ישראל, "הרים" לכלל היצוא החקלאי ובפרט ליצוא ההדרים, לסוגיהם.

התפוז היפואי JAFFA, שפרדסיו השתרעו במקור, אך ורק ממזרח ליפו העתיקה, על שטח מוגבל ומצומצם,של פחות, "ממייל וחצי למזרח, על שניי מייל צפון-דרום", כלומר כ-7500 דונם בלבד (ברוטו כולל תפוזים,בננות, אבטיחים, רימונים, שבילים, ופירות נוספים. ממדידות שעשה ב-1882, קונדר, קצין בריטי, שהכין את המפה המפורטת הראשונה של א"י. טולקובסקי "פרי עץ הדר", עמ' 253), הפך לנכס צאן ברזל וסלע מסלעיי קיומה של הציונות והקמת המדינה. כל ענף הפרדסנות הישראלי,צמח מאותו תפוז מובחר, שגדל על שטח קרקע קטן ומצומצם ביפו. אם נצרף את שווי הקרקע, בתיי האריזה,המכונות, העובדים הישירים והעקיפים, הענף מוערך לדורותיו, בביליארדי ₪ (אלפיי מיליארדים). עד כאן,ניסינו כוחנו, עד תש, לאמר דבר קטן ופשוט, עד כמה תפוזיי השמוטי JAFFA, חשובים, חשיבות שיא, לעם ישראל ולמדינתו ועד כמה, מושג זה נשכח מהר.

באופן מפתיע, קיימת תעלומה, מתיי הגיע תפוז השמוטי JAFFA ליפו ומי הביא אותו?

בצד אחד של הזירה, המלומד, שמואל טולקובסקי, אחד "התותחים הכבדים". חוקר, כותב ומגדל תפוזים,שגילה מפי פרידריק מוראד,)נצר למשפחה לבנונית, שטיפחה פרדס מדור לדור ביפו(, כי התפוז JAFFA,הובא ליפו, באמצע המאה ה-18, ע"י כומר ארמני, ממסעו, במזרח הרחוק.

אגב, הפרדס של פרידריך מורד, השתרע מרחוב סלמה-פינת שד' ירושליים ועד "אלבסה"- הביצה-אצטדיון בלומפילד. )לפניי כשנתיים שוחזר ושופץ, בית הבאר שבו, וכן מחסנים חקלאיים, במסגרת פרויקט בניה(.

וראו, טולקובסקי, בספרו: "תולדות יפו", שיצא ב-1926: "השאלה כיצד ומהיכן הפרי הזה, אולי לא תיפתר לעולם. לפי מה שהוגד למחבר, מפי פרידריך מוראד מיפו, הובא תפוח הזהב "שאמותי", מארץ סין לפני כ-200 שנה, ע"י כומר ארמני, שנשלח ע"י האפטרך הארמני, בשליחות מיוחדת לפרס, הודו והמזרח הרחוק" (עמ' 147).

בצד השני של הזירה, אף הוא, אינו קטלא קניא, אופנהיים, שגרס שהשמוטי JAFFA, נוצר רק באמצע המאה ה-19 והינו מוטציה של תפוז "הבלאדי", שהינו כנראה "הפורטוקל", שהגיע לאירופה במאה ה-16 ע"י וסקו דה גמה ויורדיי ים

פורטוגליים והגיע ליפו רק באמצע המאה ה-18 (יפו היתה חרבה ושוממה מאמצע המאה ה-14 ועד לאמצע המאה-18. נאסר א-דין, ציווה להרוס את כל הנמלים, כאקט מונע, במלחמתו כנגד הצלבנים).

בצד השלישי של הזירה, המדען, החוקר והאגרונום, אף הוא במשקל כבד, אהרון אהרנסון, מגלה אם החיטה,שסבר כי השמוטי הינו מוטציה של תפוח הזהב הדמי ממלטה והוא נראה לראשונה בפרדסו של אנטון איוב בשנת 1856. מספרו של יצחק רוקח )בקוף, ציירה ולא פתח(: "פרדסים מספרים", אנו למדים, כי הפרדס של סלים איוב, היה מול הכנסיה הרוסית ("מנזר המוסקביה"), (עמ' 58). מספרו של בנימין תמוז: "הפרדס"וממקורות נוספים, אנו למדים, כי הבילויים-ראשוני החלוצים, התגוררו בפרדס זה (עמ' 84).

בין שלושת התאוריות, פעורה תהום של 100 שנה- תעלומה ראשונה. והתעלומה השניה, כומר ארמני,שהביא זן חדש מהודו סין או מוטציה גנטית של הבלאדי או מוטציה של תפוח זהב הדמי ממלטה.

טולקובסקי תומך התאוריה שלו, לא רק בדברי פרידריך מוראד, אלא גם בכתביו של אבו לדהב, שבשנת1775, צר על יפו וכתב, שהעיר היתה מוקפת לימונים ותפוחיי זהב "עד כדי גודל ענק".

"גודל ענק" מאפיין את השמוטי ולא הבלדי, שהינו קטן. תמיכה נוספת, מצא טולקובסקי, בעובדה, שבראשית המאה ה-16, מזכיר הקיסר באבר בזיכרונותיו, את תפוח הזהב של כוראסאן, בעל קליפה עבה ועל כן מתאים ליצוא. ואכן לשמוטי קליפה עבה, לעומת הפרוטוקל, לו קליפה דקה ועל כן אינו מתאים ליצוא (מפניי שאינו עומד בתלאות הדרך ונרקב. המסע הימי באותה עת נמשך חודשיים ויותר).

מאידך, אופנהיים פירסם ב-1927, זמן קצר לאחר צאת ספרו של טולקובסקי, כי מצא בעציי שמוטי, ענפים ופירות, המזכירים בלדי ובבלדי, מצא ענף עם שמוטי. מסקנתו, שהשמוטי הינו מוטציה בניצן של הבלדי. (ג.ד.הופנהיים "הערה מקדימה על מקור התפוז 1927- JAFFA עמ' 516-520).

אהרון אהורונסון פירסם עוד ב-1914, כי הבחין בקירבה, בין השמוטי JAFFA לתפוזים הדמיים במיוחד לזן:"מאלטה". (la production Moduale des .(Agrumes. Jaffa 1914

טולקובסקי בספרו, "הספירדס-ההיסטוריה של התרבות והשימוש בהדרים", שיצא באנגליה, ב-1938, בעמ' 237, מפנה לספרו: תולדות יפו-1926 ואומר: "יש מסורת מקומית, שזן זה, הובא מחוץ לארץ, בתחילת המאה ה-18, ע"י נזיר ארמני מיפו, בשובו משליחות למזרח הרחוק" (הציטוט מהתרגום לעברית, שיצא ב-1966, עמ' 195). הוא מזכיר גם, את התאוריה של אהרונסון ואופנהיים ומסיים במשפט: "יש סיוע חזק לדעה זו בעובדה,שבעציי שמוטי זקנים, אין זה נדיר, שהפרי חוזר ונהפך לבלדי". כלומר נכון ל-1938, נראה, כי טולקובסקי,כבר לא היה בטוח, לגביי נכונות התאוריה שלו, אותה כינה "מסורת מקומית" והציג גם את התאוריה של אהרונסון ואופנהיים.

(תודה לארכיאולוג ומורה הדרך, ניקו אוריטו, שאיתר עבורי את הפרק, במקור האנגלי).

בתרגום הספר לעברית, בשנת 1966, בפרק 13: "פרי הדר בתולדות ארץ ישראל", פרק חדש, שכלל אינו מופיע במקור האנגלי, כותב טלקובסקי: " סמוך לאמצע המאה הי"ט, נתגלה הזן שמוטי, לפי הנראה כגלגול של הזן בלדי, באחד הפרדסים של יפו" והוא נמנע, מלהביא את גרסת הכומר הארמני, מהמאה ה-18.

מכאן, ניתן לפסוק באופן חד משמעי, שטולקובסקי קיבל לחלוטין את גרסת אופנהיים ואהרונסון ונטש את גרסתו, בשנת 1966, בסמוך למותו.

נחמה קטנה, נמצאה לאוהדי טולקובסקי בכך, שגם אהרונסון טעה והשמוטי, לא נראה לראשונה בפרדס של אנטון ב-1956, שכן קיימות עדויות, שויקטוריה מלכת אנגליה, קיבלה כבר בשנות ה-30 או ה-40 של המאה ה-19, ארגז תפוחיי JAFFA . כמו כן, ואן די ולדה, קצין בחייל הים ההולנדי, כותב בשנת 1851: "הייתי מספר על תפוחיי הזהב של יפו, אילולא היו מופיעים כבר, על שולחנות המלכים באירופה המערבית", קרי בשנת1851, השמוטי JAFFA, כבר הונח, מזה זמן, על שולחנות המלכים והיה מוכר. אופנהיימר מזכיר תעודת מסע שנמצאה בנמל ליברפול של תפוזיי JAFFA, משנת 1840.

בשנת 1981, הסתיים הוויכוח סופית, עת פרסמו, פרופ' שפיגל רואי, מנהל המחלקה להשבחה וגנטיקה של מטעים, במנהל המחקר החקלאי, בית דגן וד"ר עליזה ורדי, ציטוגנטיקאית, חוקרת בכירה במחלקה, את מאמרם: "מוצא השמוטי". מסקנתם, כי השמוטי, הינו מוטציה גנטית של הבלדי, כדעת אופנהיים ואף אהרונסון צדק, כשסבר, שהשמוטי מקורב לתפוזיי הדם (מכיל אנתוציאן).

יוסטון, יש לנו בעיה. כיצד אם כן, ניתן להסביר את הציטוט, עליו נסמך טולקובסקי, של אבולדהב, מ-1775, "שאדמת יפו מוקפת לימונים ותפוזים, עד כדיי גודל ענק". התשובה טמונה, בטרואר של יפו. אדמת הביצה של הדלתא של נחל אילון, שיבשה. מצע גידול מדהים ועשיר בחומריי דישון אורגניים, ברמה של קרקע,שמקבלת דשן כימי סדיר, שכל דבר שגדל בה, היה ענק, טעים , עשיר בכמותו ומפתיע בגודלו. (ראה מאמר עו"ד יעקב פרנקו: "תגלית מדעית על מקור איכותם של תפוזיי השמוטי JAFFA". עת הדר, ידיעון ענף ההדרים במועצת הצמחים, גליון 143 יולי 2020).

מכאן, יתכן כי התפוזים הענקיים, שראה אבולדהב, היו הבלדי הקטנים והמצ'וקמקים, שגדלו לכדיי "גודל ענק", בטרואר של יפו. חיזוק לכך, נמצא בעובדה, שאבולדהב, ציין, שגם הלימונים, הגיעו "כדי גודל ענק".כלומר זה לא הזן, אלא האדמה המיוחדת. כך למשל, רבי דוד ד'בית הילל ,כתב על אדמות יפו ב-1824:"תפוחיי זהב ולימונים שכל אחד מהם גדול מאגרופו של אדם וביניהם אבטיחים, שאין איש אחד יכול לשאתם"!!! ובוא, הפלחים היפואים היו חזקים ואם נדרשו שניים להרימו, משקלו היה מעל 35 ק"ג.

ומה לגביי זיכרונותיו של הקיסר בבר? יתכן וקיים זן נוסף , בעל קליפה עבה

וקוראינו, מוזמנים להעלות רעיונות. היפכא מסתברא, ומאחר ואני "מחזיק" מטולקובסקי והתאוריה שלו,הרבה יותר מסעירה, עסיסית, רומנטית וסקסית, מהביטויי "מוטציה גנטית", אציע אני, "הקטן ממעש",תאוריה חדשה, התומכת בטולקובסקי. אפתח בשאלה, שעדיין, למדע, אין עליה תשובה. אם השמוטי,מוטציה של הבלדי והבלדי הינו הפורטוקל, מדוע לא נמצא, בכל אגן הים התיכון, מוטציה דומה של הבלדי?! כאמור, הפורטוקל הגיע לפורטוגל, כבר במאה ה-16, מאתיים שנה בטרם הגיע ליפו והופץ בכל אגן הים התיכון! מדוע המוטציה קרתה רק ביפו? )האם זה קשור לטרואר המיוחד ביפו? הם יתכן שהבלדי אינו הפורטוקל, אלא זן אחר שהיה קיים רק בישראל? מעניין...( לפי התאוריה המחתרתית, שאציע להלן, שמוטי של סוף המאה ה-19, מקורו בהכלאה מינית של שני הורים:הבלדי והשמוטי שהובא ליפו, במאה ה-18, ע"י כומר ארמני. עתה "יקפצו" עלי האקדמאים, בטענה, שהתפוז הינו נוצולרי, כלומר הזרעים שלו, אל מיניים, כלומר אין הכלאה של שני זניי תפוז. ואולם, חוקרים ומדענים טוענים, כי ההרכבה המסחרית של הדרים, הגיעה לעולם רק, במחצית השנייה של המאה ה-19). (התחילה ב-1842 באיי אזורס ורק אח"כ נפוצה בעולם. The history of grafting ע' 472). מאידך, מוואן די ולדה ,אנו יודעים, שהשמוטי כבר היה מוכר באירופה לפניי שנת 1851 ומתעודת מסע בנמל ליברפול עוד לפני 1840(אופנהיים). מכאן, כי פרדסיי הבלדי, מאמצע המאה ה-18, כמו גם פרדסיי השמוטי מלפניי אמצע המאה ה-19, לא היו מורכבים!

היתכן שפרדסי בלדי, שונים מהפורטוקל, היו כבר בשנת 1775, פרחו והפרו את פרחיי השמוטי, שהובאו ע"י כומר ארמני, כגרסתו הקודמת של טולקובסקי. במקרה כזה, השמוטי, אינו "מוטציה גנטית" של בלדי, אלא גנטיקה של שניי הורים. בהמשך, בסוף המאה ה-19, הגיעה ההרכבה ליפו, הזן הזה, הורכב על קנת לימון מתוק, כשהוא ממשיך לשאת את תכונות שניי הוריו. כשהגיעו הציונים, בסוף המאה ה-19, הם מצאו עצים של שמוטי- בלדי, שהורכבו על לימון מתוק. כלומר, ייחוריי השמוטי, שעברו לפרדסיי הציונים, מוצאם משני מינים ולא מוטציה גנטית של מין אחד. ושוב, תאוריה כזאת סותרת את המדע הידוע כיום, אלא שמדע זה עניין משתנה.

כידוע, כל פרדסיי השמוטי הישראלי, מקורם בכמות מוגבלת של חוטרים, שנגנבו עבור הפרדסנים הישראליים, מפרדסיי השמוטי ביפו (יצחק רוקח "פרדסים מספרים" עמ' 90). הפרדסן הישראלי, הפיץ רוכבים לכל דורש. כך התגלגל הזן בלדי-שמוטי היפואי, לפרדסנות העברית. כך התעוררו בשמוטי תכונות הבלדי וכך גם ניתן להסביר, את תוצאות המחקר הגנטי, של פר' שפיגל וד"ר ורדי. לא מוטציה גנטית של הורה אחד, אלא ילד לשניי הורים. הבעיה היחידה עם תאוריה כזאת, הנה הדעה הרווחת כיום, שפרחיי תפוז אינם יכולים להפרות זה את זה, כלומר התפוז יציר אדם ולא יציר טבע, הכלאה של הפומלו והמנדרין.

וקושיה נוספת. אם נאמץ, התאוריה המדעית הרווחת כי, השמוטי, הינו מוטציה גנטית של הבלדי, שנעשתה באמצע המאה ה-19, בפרדסו של אנטון איוב ומוואן די ולדה, אנו יודעים, שהשמוטי, הגיע למלכים באירופה,לפניי שנת 1851, כלומר בשנות ה-30,40 של המאה ה-19, מה זה אומר? יום בהיר אחד, בשנת 1830 לערך,מצא אחד, אנטון שמו, בפרדס הבלדי, תפוזים ענקיים ומיוחדים? מה הוא בדיוק עושה עם זה? והריי ההרכבה, המסחרית תגיע לעולם, מקל וחומר ליפו, המסוגרת ע"י הפרימיטיביות העותומאנית, רק עשרות שנים אח"כ? איך אנטון איוב, הופך ענף עם תפוז מיוחד )שמוטי( ואפילו עץ שלם,עם תפוזים מיוחדים, לפרדס חדש? מחד, המלומדים טוענים, שהפריחה נוצולרית-אל מינית. מאידך, הם גורסים, שההרכבה הגיעה ליפו, עשרות שנים אח"כ רק לקראת סוף המאה ה-19. איך הפך העץ הבודד הזה, לפרדסים? האם יתכן, שזרעים של תפוז מוזר אחד(שמוטי) יצרו את הזן (ריבויי מיני)"? לחילופין,האפשרות היחידה, הינה כי הריבויי נעשה מייחורים. ואם השמוטי, הופץ מייחורים והצליח לשגשג באדמות יפו המיוחדות, בתקופת טרום ההרכבות, מתי ולמה עברו, כל פרדסיי השמוטי, שמחירם זהב, עקירה, ונטעו במקומם לימון מתוק כקנה, חיכו מספר שנים ללא פרנסה והרכיבו עליו את השמוטי מחדש?! זהו נזק כספי עצום, שכן היה צורך לעקור את כל פרדסי השמוטי ביפו ולוותר על יבול הזהב למשך מס' שנים. ומדוע אין על כך כל תיעוד?

היתכן שההרכבה המסחרית הראשונה בעולם, נעשתה ביפו, לפניי איי אזורס, לפני 1842?(אם כן, צריך לשנות את ספריי המדע).

אגב, כל פרדס תפוזיי שמוטי, ביפו, היה מוקף בשורה החיצונית, בלימון מתוק. יתכן, שהלימון נועד לשבור את רוחות החורף ולהגן על פרדסי השמוטי ואולי נועד לייחורים זמינים, לקנות ואולי סתם, שיהיה קצת לימון לסלט.

אין ספק, הנסתר רב על הגלוי ומדע הבוטניקה, לא מספק לנו פתרון הגיוני לתעלומות הרבות שמנינו. יתכן,שיתגלה יום אחד, שהסיפור של טולקובסקי (כומר ארמני מהמאה ה-18) הוא הנכון? היתכן כי השמוטי, הינו הכלאה מינית של שניי זנים, הבלאדי והשמוטי? ואף על פי כן, נוע תנוע.

*עו"ד יעקב פרנקו מומחה במקרקעין ותכנון ובניה ביפו ומשרדו ביפו. יועץ ליזמים ואדריכלים "באדריכלות עסקית". למאמרים נוספים של עו"ד יעקב פרנקו www.francolaw.co.il

עו"ד פרנקו מומחה באדריכלות נוף וגינון במצע מנותק, משנת 1984 ויוצר סידרת הגינון, ביוטיוב: "ביקורת הגינון בתל אביב".

קרדיט על התמונה: ויקימדיה קומונס